החלטה בתיק ת"א 3531-12-10

1.                  בפניי בקשה לסילוק התביעה על הסף של התביעה בהעדר עילה לפי ההלכה שנקבעה   בבג"צ 5391/11 ו- 5439/09 אחמד עבד אלקאדר ואח' נ' ועדת העררים הצבאית ואח' (ניתן ביום 20.3.2012 , להלן - " פרשת עבד אלקאדר") לפיה זכותם של המבקשים או מי מהם במקרקעין, גוברת על זכותו של המשיב, המוכחשת. בנוסף טענו המבקשים כי מחיקת עתירתו של בעל דין אחר במסגרת הליך אחר בו יצג ב"כ המשיב את העותר, מלמדת גם היא, כי יש לסלק על הסף את התביעה. 

2.                  התביעה היא למתן סעד הצהרתי בדבר חזקה ועיבוד של המשיב במקרקעין מושא התביעה במשך למעלה מ- 10 שנים ועל זכותו להמשיך ולהחזיק בה ללא הפרעה של המשיבים שהתבקש צו מניעה כנגדם וכן, בקשה לפיצול סעדים בגין נזקי המבקש עקב השקעותיו במקרקעין. 

3.                  המבקשים טוענים כי אין צורך בבירור המסכת העובדתית וכי די בהלכה שנפסקה בעניין זכותם במקרקעין כבעלים אל מול זכותו של המשיב שהיא גם לדידו רק מכוח  עיבוד וחזקה במקרקעין כאמור בסעיפים 20 ו- 78 לחוק הקרקעות העות'מאני משנת 1274 להיג'רה (1858) (להלן - "חוק הקרקעות"). בפסק הדין בפרשת עבד אלקאדר נקבע שסעיף 78 לחוק הקרקעות, אינו מקנה זכויות לאדם המחזיק בקרקע השייכת לאחר (התיישנות רוכשת) וכי לא ניתן לרכוש זכויות בהתאם לסעיף 20 לחוק (התיישנות דיונית). הואיל והמשיב, אינו טוען למקור חוקי להחזקתו בקרקע למעט עיבודה מעל 10 שנים ללא עוררין לשיטתו, אין מקום להצהיר על זכויותיו בקרקע השייכת למבקשים מכוח זיקה קניינית (נספח נ/1 לבקשה). המשיב, לא עמד לטענתם  בדרישה של חזקה שביושר כמצוות סעיף 78 לחוק המקרקעין לפי פרושו בשל כניסתו לאדמה פרטית, המעובדת ע"י אחרים ברצף משנת 1969 (נספחים נ/2 ו- נ/3 לבקשה).

4.                  לטענת המבקשים, המשיב לא יכול להיבנות על טענת התיישנות הדיונית מכוח סעיף 20 לחוק הקרקעות כעילת תביעה המקנה לו סעד. בפרשת עבד אלקאדר נקבע שסעיף 20 לחוק הקרקעות יכול להעניק הגנה מפני תביעה ולא לבסס עילת תביעה ואין בו גם כדי  לבסס עילה מספקת לביטול החלטת ראש המנהל האזרחי. לפיכך, אין למשיב עילת תביעה בהתבססו על סעיף 20 לחוק המקרקעין.  

5.                  המשיב, דוחה את טענות המבקשים בנוגע להלכת פסק דין עבד אלקאדר. הבקשה, אינה נוגעת רק לטיעון משפטי כי אם כוללת טענות עובדתיות הטעונות הבאת ראיות ומבלי שהמשיבים טרחו, להגיש תצהיר בתמיכה לבקשה. לטענתו, שוגים המבקשים בטענתם לפיה הוא נכנס שלא ביושר למקרקעין שהם עיבדו  אותם. טענות דומות העלו בעבר בפני סגן הנשיאה כב' השופט ש' פיינברג ונידחו במסגרת דיון בבקשה לסעד זמני. לשיטתו, המקרקעין היו מופקרים ומוזנחים עם כניסתו אליהם ללא השגחה ועיבוד של המבקשים. לא ניתן ללמוד מפרשת עבד אלקאדר שנידונה בבית משפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בבירור שבו היתה מעורבת הרשות ובין בירור הליך אזרחי זה.

דיון ומסקנות:

6.                  מחיקת תביעה על הסף היא מהלך דרסטי, שיינקט רק במקרים חריגים בהם עולה מכתב התביעה בבירור שאין מקום להיעתר לסעד המבוקש. בנסיבות בהן קיימת אפשרות ולו גם קלושה, שהתובע יזכה בסעד שתבע לאחר שיציג את ראיותיו אין מקום למחיקה על הסף (רע"א 359/06 מועין נ' פרג' (26/4/06);רע"א 4499/06 ים אילת בע"מ נ' פייס מיום 11/12/06). לאור זאת, יש לבחון האם המסכת העובדתית שבכתב התביעה מגבשת עילת תביעה כנגד המבקשים או שמא ניתן לשלול זאת כבר בשלב המקדמי זה. לצורך הדיון, יש לבחון את העובדות הרלוונטיות כפי שהן מתוארות בכתב התביעה, האם ניתן להסיק מהן שלא קיימת עילת תביעה. בנסיבות בהן קיימת אפשרות, שבסופו של דבר יוכיח תובע את טענותיו הרי שאין מקום למחיקת התביעה על הסף.

7.                  מעיון בכתבי הטעונות עולה כי לא עסקינן במחלוקת משפטית בלבד כי אם גן במחלוקת עובדתית המשליכה על המסגרת הנורמטיבית הרלוונטית. קיימת מחלוקת לעניין מעמדה של הקרקע בעת כניסת המשיב אליה לצורך עיבוד והחזקה האם היא הייתה זנוחה ופנויה או שהייתה מעובדת על ידי אחרים. במידה ויעלה בידי המשיב להוכיח כי  הוא נכנס אל הקרקע על פי זכות שביושר בהיותה מופקרת יהיה בכך לכאורה כדי להשליך על שאלת חזקה שביושר (כאמור בסעיף 78 לחוק המקרקעין). טענתו של  המשיב שהקרקע הייתה פנויה כ-3 שנים לפני שהוא תפס בה חזקה היא טענה עובדתית הטעונה בירור. כמו כן, הוכחת רצף עיבוד הקרקע ללא עוררין על ידי המשיב אן המבקשים אף היא טענה עובדתית המחייבת בירור. בדומה לכך, שאלת בעלותם של המבקשים או מי מהם בקרקע, אף היא טעונה בירור עובדתי (ראו כתבי הטענות וסעיף 23 להחלטה בבקשה לסעד זמני). 

8.                  נכונים הדברים בדבר הגבלת השימוש בסעד של סילוק על הסף רק במקרים דרסטיים לנוכח ההחלטה שניתנה ע"י השופט פיינברג ביום 27.12.11 עליה הוגשה בר"ע שנדחתה ע"י כב' השופט ר' יעקובי, שאף שאינן מהוות מעשה בית דין אך אין לבטלן ללא דיון וחקירה . 

9.                  לפיכך, אין להידרש בשלב זה של הדיון לפרשת עבד אלקאדר ולהלכות בנוגע לסעיפים 20 ו- 78 לחוק המקרקעין, מבלי לבחון ולהכריע בשאלת טיב הזכויות של הצדדים בקרקע.

       10.     לפיכך, נדחית הבקשה.

                הוצאות הבקשה יילקחו בחשבון בפסק הדין בהתאם לתוצאות.  

עותק יישלח לצדדים.

ניתנה היום,  כ"ח סיון תשע"ג, 06 יוני 2013 , בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: